בעשור האחרון הפכו לקויות למידה לפופולריות מאוד. הן עלו לתודעה הן מבחינת האבחון שלהן והן מבחינת המודעות להן לא רק אצל ילדים ונוער אלא גם אצל מבוגרים. היום יודעים שלקויות למידה משפיעות לא רק על מידת ההתפתחות והלמידה של הילדים אלא גם על ההשתלבות שלהם בחברה, הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלהם וכתוצאה מכך גם על המוטיבציה שלהם להשתלב בחברה ולהתקדם. היום גם ידוע שחלק מהלקויות עוברות בתורשה ולכן לפעמים מטפלים בכל המשפחה כדי להתמודד עם זה.
הגישה הנוכחית
הגישה הנוכחית ללקויות אלה היא גישה של אבחון והכרה בכך, אולם מבלי לוותר לילד ולמתבגר על הדרישה להתמודד וללמוד בהתאם ליכולתו. גישות שונות שנובעות כתוצאה מהבדלים בתפיסת הטיפול נעות בין טיפול תרופתי להתנהגות היפראקטיבית, לדוגמה, לבין גישה של טיפול התנהגותי כדי לתת לילד כלים נוספות להתמודד. גישה נוספת משלבת בין ההתנהגות לתרופות כדי לתת לאנשים יכולת להבין ולטפל בעצמם בקצב ההבנה שלהם, במיוחד ב-ADHD.
מהן לקויות למידה?
אנחנו מגלים היום את לקויות הלמידה בעיקר בגיל בית הספר משום שהן מוגדרות כחוסר יכולת למידה כמו כתיבה, קריאה ומתמטיקה. מקור הלקוח הוא מוחי ונובע מכמה סיבות שמשפיעות על תפקודו לרעה. היום אנחנו יודעים שלפחות 25% מהילדים מוכרים כבעלי לקות ברמות משתנות ולכן התופעה נפוצה ודורשת התייחסות מערכתית וציבורית. יכולות קוגניטיביות הן הכלי שבעזרתו משתלבים בחברה בימינו וזה עדיין חיוני גם בעולם ורסטילי כמו שלנו.
דיסלקציה כאתגר
היום דיסלקציה מקבלת את המקום המכובד שלה בין לקויות הלמידה ואף אחד לא יגיד למישהו שהוא אינו חכם רק משום שלא הצליח ללמוד לכתוב ולקרוא. אנשי מקצוע שהתמחו בלקויות מלמדים דיסלקטיים בשיטות מתקדמות להתגבר על הלקות ולרכוש כישורים אורייניים למרות זאת. יחסית, יש פחות ופחות אנשים שאינם מצליחים ללמוד כלל אבל הם מקבלים את כל העידוד שיש כדי להתפתח בדרכים אחרות ולהמשיך לפתח את עצמם ולהפוך לאנשים תורמים ומשולבים בחברה.
התחשבות בלקות הפרעת קשב וריכוז
פעם לא היה נהוג לדבר כל כך על הפרעות קשב וריכוז והיום נדמה שהן הפכו כמעט לחלק מהנורמה בגלל התרבות התזזיתית שלנו. אלה האנשים שמקבלים הקלות במבחנים ויודעים גם שיתחשבו בהם במקרים נוספים כשצריך. הגישות לטיפול בהם נעות בין טיפול התנהגותי לתרופתי ויש שמשלבים זאת או מעדיפים טיפולים אלטרנטיביים. בכל מקרה, הם יודעים שעליהם לעשות מאמץ ולנסות להתגבר על לקות זאת משום שאפשר להגיע להישגים מבלי לוותר לעצמם.
חשיבות האבחון והטיפול
העולם שלנו דורש הישגים שקשורים באוריינות ובעמידה ביעדים והצגת הישגים מדידים ולכן אי אפשר להניח לאנשים בעלי לקויות לא להשתלב בחברה. הגישה בימינו היא לשלב אותם כמיטב יכולתם והאפשרויות שעומדות בפניהם ללמוד ולהתפתח. פסיכולוגית, ככל שנותנים להם כלים ומאפשרים להם למצוא את הדרך ללמוד ולהגיע להישגים, כך מתפתחת אצלם תחושת ערך עצמי ויכולת לתרום ולהיתרם.
לקות למידה בגיל מבוגר
אחד הדברים המעניינים שמאפיינים את התחום בשנים האחרונות הוא פנייה של מבוגרים רבים לבדוק את העבר שלהם דווקא, והאם יש להם לקות למידה שלא אובחנה אנחנו למדים ממסלול חייהם עד כמה משמעותית האבחנה בגיל צעיר, משום שללא האבחנה הזאת חייהם היו קשי יותר חלקם פשוט לא זכו לעידוד ולתמיכה הנדרשים, חלקם הרגישו פגומים ואיבדו כל מוטיבציה לנסות להתמודד או להשיג הישגים, וחלקם נשר לא רק ממערכת החינוך אלא גם מהחברה הנורמטיבית.
חשיבות האבחון
כשאנחנו רואים מבוגרים מבינים פתאום מה שלא הייתה לו מודעות בעבר, ברור לנו כמה חשוב לאבחן היום ילדים. זה לא רק האבחון המוקדם שחיוני לילד ולהתפתחותו אלא גם האבחון המדויק. אי אפשר לטעון שלילד יש לקות למידה רק משום שלא הצליחו לגלות מהי הבעיה האמיתית. לצד עזרה אמיתית למבוגרים שלא זכו לה בזמן אנחנו יודעים שגם תיוג שגוי עשוי לגרום לעיכובים, מרירות וקשיי השתלבות בחברה.
חשיבות התמיכה הנפשית
בכל מקרה, גם לילד וגם למבוגר חשוב לקבל תמיכה נפשית לא משנה מה תהיה האבחנה. זה נכון במיוחד כאשר מוצאים לקות כלשהי וצריך להסביר לילד או למבוגר שזה לא משנה את מי שהוא ולא פוגע בסיכויים שלו להצליח. זה המסר הכי חשוב של כל אבחון לדות למידה כלשהי.
